יום שלישי, 17 ביוני 2014

שמיכת משולשים בניחוח של פעם - retro HST quilt






ראיתי אותה לראשונה אצל ריטה מ red peper quilts, וזו היתה אהבה ממבט ראשון. 

אומנם התחלתי לתפור אותה לפני עידנים, עוד בחורף (תציצו כאן להיזכר), והקצב לא היה מהיר במיוחד, אבל בכל פעם שהצלחתי לתפור עוד block ידעתי- את השמיכה הזו אני אוהבת במיוחד.





השמיכה הזו היא כולה תחושה של פעם, של צניעות, של שאריות שנתפרות יחד והופכות לשלם שגדול מהפרטים, השמיכה הזו נכנסה לי ללב. יהיו עוד כאלו אני מרגישה. 





נכון היא כרוכה בהרבה התעסקות, בגזירה של ריבועים , ואז משולשים, בתפירה של הריבועים חזרה ביחד... כל ההתעסקות הזו, בפרטים קטנים שיכולה לשגע פילים, וגם אותי אבל כשהיא מצליחה...אין מילים.







הבדים. הבדים של השמיכה הזו, כמה מחשבה הושקעה בהם. הערבוב הייחודי הזה, הפרטי הזה, של בדים אהובים. חלקם וינטאג' מתקופה אחרת שבה כל בד קיבל כבוד וחלקם חדשים יותר, צעירים, חיים. היופי של השמיכה הוא כמובן השילוב הזה בין הבדים הצבעוניים שקטים, והמתח שנוצר ביניהם.
 נראה לי שאני חוזרת על עצמי, אבל אני מאוד אוהבת את התוצאה
...




לצערי צילמתי את השמיכה בשעת צהרים. אין יותר גרוע מכך לצילומים. אני יודעת. לא היתה ברירה...
השמיכה כבר הועברה לתינוקות מקסימה, שהצטרפה למשפחה מקסימה. לכן נראה לי מתאים לצלם אותה על השולחן המקסים, שת' בנה לפרגולה שלנו. עם ההקדשה המיוחדת שרק הוא יכול לכתוב, 
וכל כך מתאימה להצטרפותה של תינוקת חדשה למשפחה...






אני לא יכולה לסיים בלי השניים האלו, שמלווים את היצירה שלי בפסקול של צחוק, והשתוללות...


וככה הם נראו בזמן שאני מתארגנת להכנת הסנדוויץ'' של השמיכה... שובבים...







בנתיים כבר יש כמה דברים שמתבשלים "בתנור" וגם בית עץ אחד שיקבל פוסט נפרד, אולי עוד השבוע...


נשיקות מהצפון,

ואם בא לכם לשמור על קשר אז אשמח שתרשמו לקבלת פוסטים דרך המייל או דרך הבלוג'לווין או דרך הפייסוש... או שתכתבו לי מייל ל northenexp@gmail.com


יום שבת, 7 ביוני 2014

דברים קטנים נעשים באהבה גדולה- ספר מחטים וכרית מחטים




חברה טובה באה לביקור. אותה חברה חגגה לפני חודש מומולדת. המרחק לא מאפשר לנו את כמות המפגשים בתדירות שהיינו רוצות, והיה לי חשוב לתת לה משהו מהלב.

אז הכנתי לה ערכה קטנה לתפירת משושים:
ספרון קטן למחטים עשוי לפי ההדרכה המופלאה של אמי ל needlebook מכאן 
(נכון שבאנגלית זה נשמע יותר טוב?).

כשאת "מכורה לטלאים" תמיד יש מנקרת בך השאלה: " מה לעשות עם השאריות : איזה גודל לשמור ואיזה לזרוק?".  התשובה שלי משתנה כמו כיוון הרוח...
מצד אחד אני נהנת לזרוק דברים, כי אז יש יותר מקום לחדש...
מצד שני לעיתים מתעורר בי הצד הממחזר, למה לזרוק אולי אפשר לעשות מזה משהו,
לא חבל לזרוק?... מבדים שאני מאוד אוהבת, קשה להיפרד...
כל ההקדמה הזו היתה רק בכדי לומר שאת את הסיפרון-מחטים הזה עשיתי משאריות קטנטנות -

האפליקציה בצד הקדמי היא משאריות בגודל של בערך 0.5" על 2"



בצד האחורי עשיתי קווילט קטן מחתיכות של 1.5"



הסיבה שאני מראה אותו פתוח היא בעיקר כי נאלצתי לפרום אותו פעמים (!!) עד שהצלחתי לגרום לו להיפתח כמו ספרון בעברית ולא ספרון אמריקאי (ברור שאין סיבה אמיתית לכך שהסתבכתי עם המשימה הזו, רק אולי מיעוט שעות שינה????).


ברוח הפרטים הקטנים - קישטתי גם את החלק הפנימי של הספרון



ואז הוספתי לזה גם כרית סיכות קטנה, בצורת תות מההדרכה הזו 


והכרית בזווית מעט "פאלית" יותר.... חדי העיין ישימו לב שיש שם גם חרוזים ורודים, משום מה שכחתי לצלם את הזווית הזו...




וכמובן אי אפשר לתפור משושים בenglish paper
אם אין משושים נכון??? ואם כבר תבנית אז כדי שהיא תהיה ורודה, לא???





לזה התווספו הסיכות החמודות וגם קצת חוטים בצבעים תואמים


הכל נארז אחר כבוד בקערה מפח ועליה איורים מעולם התפירה
(תאלצו להאמין לי, או לבקר את חברתי, כי...... נו גם את זה  שכחתי לצלם ...)




החברה קיבלה את המתנה בשימחה מרובה ואני בטוחה שיעזור לה להכין דברים מקסימים בטעם המשובח שיש לה...
נהוג לתת פרחים ביום הולדת אז הנה תמונה לסיום ...
בעצם כמעט סיום כי....




בנתיים גם ת' עובד במרץ על יצירה משלו...
וזו רק הצצה, כמו שאני הצצתי היום בבוקר, מחלון הסלון שלי, וזה מה שראיתי...





זהו עוד שבת נגמרה, ומחר חוזרים לשגרה שלנו.
כל כך נהניתי מלהתעסק בדברים הקטנים שאני מקווה שבין המטופלים,
לבדיקות ואבחונים שצריך לסכם, אוכל לתפור עוד כמה תכים...


נשיקות מהצפון הרחוק...

ואם ביקרתם - תעשו לי לייק  בפייסוש או תשאירו תגובה.
אשמח לשמוע מכם!